פעילות גיבוש לעובדים עם משחקי חשיבה ואתגר מעץ – כיף שמוציא מהאנשים דברים טובים
אם אתם מחפשים פעילות גיבוש לעובדים עם משחקי חשיבה ואתגר מעץ שלא מרגישה כמו עוד ״יום כיף״ מודפס על דף אקסל, אתם במקום הנכון.
כי יש משהו בעץ.
הוא לא עושה רושם, לא מתנצל, ולא מתרשם מתארים.
הוא פשוט שם – יציב, חכם, ומזמין את כולם לגעת, לנסות, לטעות, לצחוק, ולהצליח יחד.
למה דווקא משחקי חשיבה מעץ? כי פלסטיק לא בונה צוות
משחקי עץ טובים עושים משהו מבריק: הם לוקחים אנשים חכמים (כלומר, העובדים שלכם) ומכניסים אותם לסיטואציה שבה אין ״כפתור פתרון״.
יש ניסוי וטעייה.
יש תקשורת.
ויש רגע קטן שבו מישהו אומר: ״רגע, תביא את זה לפה״ – ומתחיל קסם קבוצתי.
בניגוד לפעילויות שדורשות ״אומץ״ של מיקרופון או ריקוד מביך, משחקי חשיבה ואתגר מעץ עובדים עם מי שאנחנו באמת:
- אנשים שאוהבים לפתור בעיות – גם אם הם לא מודים בזה.
- אנשים שאוהבים לנצח – גם אם הם מחייכים תוך כדי.
- אנשים שאוהבים צוות – אבל רק כשהוא באמת מתפקד.
מה יוצא לכם מזה, חוץ מהמון צחוק?
הקטע היפה הוא שהמשחק הוא רק הקצה.
מתחת לפני השטח קורים דברים שמנהלים אוהבים, וצוותים מרגישים.
1) תקשורת בלי מצגות ובלי ״מי רוצה לשתף?״
כשהמטרה ברורה, והאתגר מוחשי, אנשים מדברים טבעי.
לא ״סדנת תקשורת״.
תקשורת.
2) מנהיגות שמופיעה לבד (לפעמים דווקא מהשקטים)
יש עובדים שבישיבה לא תראו מהם הרבה.
ואז מגיע משחק אסטרטגיה קטן מעץ – ופתאום הם רואים מהלכים שלושה צעדים קדימה.
זה רגע שמחבר צוות וגם פותח עיניים.
3) פתרון בעיות בזמן אמת
משחקי חשיבה לעובדים מאלצים את המוח לעבוד.
אבל הם גם נותנים לגיטימציה לטעות בדרך.
וכשזה קורה באווירה קלילה, זה נהיה אימון מעולה – בלי שאף אחד מרגיש שהוא ב״אימון״.
4) שיתוף פעולה בלי ״ניאלץ אתכם להתחלק לקבוצות״
החומר, הצורה, והיעד יוצרים שיתופי פעולה אורגניים.
כי אם לשניים יש ידיים, ולאחד יש את הרעיון – אתם כבר צוות.
איך בוחרים פעילות שתעשה וואו (ולא ״היה נחמד״)?
כאן רוב האנשים מפספסים: הם בוחרים לפי ״מה מגניב״ ולא לפי ״מה מתאים לצוות״.
ובמפתיע, זה בדיוק ההבדל בין אירוע שמדברים עליו שבוע – לאירוע ששוכחים בצהריים.
3 שאלות קצרות לפני שסוגרים
כמה אנשים? קבוצה של 15 לא מתנהגת כמו קבוצה של 70.
מה הסגנון? תחרותי, שיתופי, או גם וגם.
איפה זה קורה? משרד, חוץ, או מתחם אירועים.
אם אתם רוצים ללכת על משהו מוקפד, איכותי, וממש נעים לעיניים ולידיים, אפשר לבדוק את סמארטווד – עולם של משחקי עץ שמרגישים כמו מוצר פרימיום, לא כמו גימיק.
ולמי שמחפש פתרון מוכן לקבוצה, עם אוויר, מרחב והפעלה שמזיזה את כולם מהמסכים, יש גם פעילות גיבוש עם סמארטווד שמתאימה במיוחד לאירועי חוץ.
רגע, איך זה נראה בפועל? כמה פורמטים שעובדים תמיד
הנה כמה דרכים לבנות פעילות, בלי להסתבך ובלי לשרוף אנרגיה על לוגיסטיקה מיותרת.
פורמט א – תחנות אתגר קצרות (הקלאסי שעובד)
מעמידים כמה תחנות עם משחקי חשיבה מעץ.
מחלקים לקבוצות קטנות.
כל כמה דקות עוברים תחנה.
מה יוצא מזה? קצב גבוה, המון אינטראקציה, ואף אחד לא ״נתקע״ על משימה אחת יותר מדי.
פורמט ב – משימת על קבוצתית (כשבא לכם דרמה טובה)
כל הקבוצה עובדת על יעד אחד.
יש תפקידים, יש חלוקת אחריות, יש תיאום.
כן, יהיו רגעים של ״מי לקח לי את החלק הזה?״
בדיוק בשביל זה באנו.
פורמט ג – טורניר קליל (למי שאוהב לנצח בלי להודות)
משחקים אחד על אחד או זוגות.
עושים דירוג, אבל שומרים על זה חביב.
הכי חשוב: הפרסים צריכים להיות מצחיקים, לא מלחיצים.
איך שומרים על אווירה שמחה ולא ״רק מי שהכי טוב נהנה״?
סוד קטן: לא כל משחק חייב להיות תחרותי.
האיזון הנכון הוא שילוב של אתגר אישי ואתגר צוותי.
ככה כולם מוצאים את עצמם לפחות פעם אחת.
- תנו ניקוד גם על יצירתיות – לא רק על מהירות.
- שלבו משחקים עם כמה פתרונות – כדי שלא יהיה ״או שאתה גאון או שאתה תפאורה״.
- הכניסו הומור – קריאות קרב כמו ״צוות אלופים״ זה נחמד, אבל ״צוות מי שם את זה הפוך״ זה בלתי נשכח.
שאלות ותשובות שאנשים תמיד שואלים (ואף אחד לא רוצה לשאול בקול)
זה מתאים גם לצוותים ״שקטים״?
כן. דווקא שם זה פורח. המשחק עושה את העבודה במקום סמול טוק מאולץ.
מה עם אנשים שלא אוהבים תחרות?
בוחרים משחקים שיתופיים, או עושים ניקוד קבוצתי שמתגמל עזרה והקשבה.
כמה זמן פעילות אידיאלית?
לרוב 60-120 דקות זה מושלם. מספיק כדי להיכנס לזה, לא מספיק כדי להתעייף.
צריך ידע מוקדם או ״חשיבה מתמטית״?
ממש לא. משחקי חשיבה טובים עובדים על היגיון, ראייה מרחבית ושיתוף פעולה – לא על נוסחאות.
מה עושים אם יש פערים בין עובדים מאוד חזקים לכאלה שפחות מתחברים?
משלבים תחנות מסוגים שונים. אחד יבריק באסטרטגיה, אחר בדיוק ידייק בהרכבה, ומישהו אחר ינהל את הקבוצה כמו מנצח על תזמורת.
זה מתאים גם לצוותים היברידיים שנפגשים פעם ב?
כן, ואפילו מומלץ. זה מייצר ״זיכרון משותף״ מהר, במקום לבזבז שעה על להתניע.
הטאצ׳ הקטן שהופך את זה לאירוע שמדברים עליו
אל תסתפקו ב״שיחקנו וזהו״.
תנו לסיום רגע קצר של סגירה.
לא נאום.
שאלה אחת לכל צוות: ״מה עבד לנו הכי טוב יחד?״
ועוד אחת: ״מה נגנוב מזה ליום עבודה רגיל?״
זה מצחיק כמה מהר אנשים מבינים שהדרך שבה פתרו משחק מעץ – היא בדיוק הדרך שבה כדאי לפתור משימות בעבודה.
רק עם פחות מיילים.
בסוף, פעילות גיבוש עם משחקי חשיבה ואתגר מעץ היא לא עוד אטרקציה.
זו דרך חכמה לתת לצוות לנשום, להתחבר, ולגלות שהוא יודע לעבוד יחד גם בלי לוח ישיבות ובלי ״בואו נעשה סבב״.
וכשזה בנוי נכון, זה משאיר טעם של עוד – לא כי חייבים, אלא כי באמת כיף.